על מרגל רוסי ושמות צבעים

במהלך המלחמה הקרה, חשדו אנשי ה-CIA באדם דובר אנגלית שוטפת שהיה מרגל רוסי. אלא שהסוכנים האמריקאים לא הצליחו למצוא דרך יעילה להוכיח את זהותו. לבסוף, נתנו למרגל לעשות מבחן סטרופ פשוט....

רגע, מה זה מבחן סטרופ? מבחן סטרופ מבוסס על אפקט סטרופ (Stroop Effect) שתואר לראשונה על ידי הפסיכולוג ג'ון רידלי סטרופ בשנת 1935 [1]. האפקט העיקרי מתייחס להפרעה המתרחשת כאשר אנשים מתבקשים לציין בקול את שם הצבע בו כתובה מילה, בשעה שהמילה מייצגת שם של צבע אחר. לדוגמה, אם המילה "אדום" כתובה בדיו כחולה, לוקח יותר זמן לאנשים לומר "כחול" מאשר אם המילה "כחול" כתובה בדיו כחולה. אפקט זה מדגיש את האוטומטיות של הקריאה, ואת הקונפליקט שנוצר כאשר התהליך האוטומטי של הקריאה מפריע לתהליך המכוון של ביצוע משימה. בקיצור, אפקט סטרופ מספק הוכחה לכך שהמוח שלנו מתקשה להתעלם ממידע לא רלוונטי או התנהגות אוטומטית ולהסיט את תשומת הלב למשימה שעל הפרק.

.....בחזרה ל-CIA... במהלך המבחן הוגשו לחשוד כמה מילים המציינות שם של צבע שנכתבו ברוסית, אך שם הצבע כמובן לא תאם את צבע הדיו. ממש כמו במבחן סטרופ המקורי, הוא התבקש לקרוא את המילים ולומר את שם הצבע של הדיו שבה הן נכתבו. היות והמרגל הרוסי היה דובר רוסית, התגובה שלו מרגע הצגת המילים ועד קריאתן בקול הייתה איטית יותר וזהותו נחשפה [2].

אפקט סטרופ מדגים את האופן שבו המוח שלנו מעבד מידע. הוא משמש להבנת תהליכי הקשב, התפיסה והשליטה הקוגניטיבית. נעשה בו שימוש כדי להדגים את ההשפעה של מתח, אלכוהול וסמים על ביצועים קוגניטיביים, כמו גם להדגים השפעת ההזדקנות על התפקוד הקוגניטיבי.

מחקרים הראו כי אפקט סטרופ יכול להשתנות בין תרבויות ושפות. לדוגמה, מצאו שהאפקט חזק יותר במדינות דוברות אנגלית בהשוואה לתרבויות אחרות, כמו תרבויות אסיה. בשפה עם כתיב פשוט יחסית, כמו אנגלית, אפקט סטרופ בולט יותר בהשוואה לשפה עם כתיב מורכב יותר, כמו סינית.

אם המרגל הרוסי היה בוחר באחת מהאסטרטגיות הבאות, נראה שהיה מצליח להתגבר על האפקט וממשיך להתהלך חופשי ברחובות ניו-יורק [3] -

1. התמקדות באות אחת – מאפשרת מתן שם לצבע הגופן והקטנת גודל ההפרעה

2. טשטוש – ביצוע התאמה ויזואלית כך שתמונת המילה לא תיפול ישירות על הרשתית

3. שליטה קוגניטיבית – חזרה על הוראות המשימה בכדי לשמור על ייצוג מטרת המשימה ודיכוי משמעות המילה (שימוש במנגנוני שליטה כמו זיכרון עבודה ובקרת קשב)

מה בין אפקט סטרופ לאימון? בדיוק כפי שאפקט סטרופ מדגים את הקושי לעקוף תגובות אוטומטיות על מנת לבצע משימה בצורה מדויקת, הרגלים והתנהגויות אוטומטיות שלנו יכולים למנוע מאיתנו לבצע שינויים ולצאת כשצריך מתבניות התנהגות מוכרות. התגברות על אפקט סטרופ נראית על פניה בלתי טבעית, והיא דורשת מאמץ ומיקוד מכוון. בדומה לכך, התגברות על צורות חשיבה אליהן התרגלנו בכדי לאפשר שינוי וצמיחה אישית, דורשת גם היא מאמץ מכוון, תשומת לב, ונכונות לצאת אל מחוץ לאזורי הנוחות שלנו. בדומה לאסטרטגיות למניעת אפקט, גם כאן – התמקדות בצעדים קטנים (ולא בשינוי הגדול והמאיים), וחידוד מטרות ומוטיבציה לשינוי – עוזרים להתגבר על אפקטים שטבועים בנו.

[1] Studies of interference in serial verbal reactions, J. Ridley Stroop, 1935

[2] Willpower: Rediscovering the greatest human strength, by Roy F. Baumeister and John Tierney, New York, The Penguin Press, 2011, 291 pp., ISBN-13 978-1594203077

[3] Palfi B, Parris BA, Collins AF, Dienes Z. Strategies that reduce Stroop interference. R Soc Open Sci. 2022 Mar 2;9(3):202136. doi: 10.1098/rsos.202136. PMID: 35251674; PMCID: PMC8892271.