Unknown Unknowns
- Yoram Zahavi יורם זהבי

- 24 במרץ
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 3 באפר׳
מה משותף לכריסטופר קולומבוס, אלכסנדר פלמינג, ד"ר קטרינה קריקו? ואולי גם לכם?
אף אחד מהם לא מצא שיצא לחפש תחילה. קולומבוס רצה להגיע להודו - וגילה יבשת שלא הופיעה בשום מפה ("אמריקה מר ורסנו, אמריקה"). פלמינג ניסה לחקור חיידקים - וגילה עובש שהציל מיליונים (גילוי הפניצילין). וקריקו? היא ניסתה להבין מולקולות "שוליות" – וחשפה את הבסיס המדעי לחיסוני ה- mRNA שנשאו את העולם על גבם בזמן מגפת הקורונה.
ואתם? אז איפה מסתתרים ה- unknown unknowns שלכם? אילו תופעות אתם נוטים לפסול כרעש שבעצם מאותתות על מציאות נוספת? בעידן של עומס מנטלי ועומס מידע בפרט, קל לחשוב (או אולי נעדיף להניח) שהכל כבר ידוע, שהכל כבר מופה. אבל לפריצות דרך אישיות, מקצועיות, או קולקטיביות יש פוטנציאל גדול להגיע מהשוליים, מהסטיות, מהשיבוש.
קצת רקע
בשנת 2002, מזכיר ההגנה האמריקאי דונלד רמספלד אמר משפט שהפך מיד לציטוט מוזר אך בלתי נשכח:
"There are known knowns. There are things we know we know. We also know there are known unknowns... But there are also unknown unknowns—the ones we don't know we don't know."
רבים לגלגו. בשנת 2003 דונלד רמספלד זכה בפרס Foot in Mouth Award, פרס שהוענק לו באופן סרקסטי ע"י קבוצת ה-Plain English Campaign, המקדמת תקשורת ברורה וישירה, על כך שהשמיע אמירה ציבורית מבלבלת, מפותלת, שהיא דבר שטות. אך היו שזיהו בה דווקא הבחנה עמוקה.
כמעט עשור קודם לכן, הפילוסופית אן קרווין הציעה מסגרת לחשיבה על האופן שבו אנו מתייחסים לידע (Kerwin, 1993). במאמרה היא תיארה ארבע קטגוריות של מודעות – שמסייעות להבין לא רק מה שאנחנו יודעים, אלא איך אנחנו מתנהלים מול מה שאנחנו לא יודעים. המסגרת שלה אינה רק תרגיל פילוסופי – אלא כלי פרקטי להתמודדות עם מציאות מורכבת. בעוד הגרסה של רמספלד זכתה לתהודה עולמית, המסגרת של קרווין קדמה לה, אך האמירה של רמספלד העניקה לרעיון תפוצה רחבה.
מטריצת הידועים והלא-ידועים
המודל של קרווין ניתן לתיאור כמטריצה בת ארבעה חלקים:

לכל רביע במטריצה יש סיפור משלו:
רביע 1 - Known-Knowns - דברים שאנחנו בטוחים בהם ויודעים לפעול לפיהם. עובדות, מיומנויות, נהלים.
רביע 2 - Known-Unknowns - פערים שאנחנו מודעים אליהם. שאלות פתוחות, סיכונים צפויים, משתנים לא ידועים שצריך לבדוק.
רביע 3 - Unknown-Knowns - ידע שיש לנו אבל איננו מזהים אותו ככזה. לרוב הוא טמון בניסיון, בהרגלים או באינטואיציה. לדוגמה:
מנהלת שמקבלת החלטות גיוס מצוינות בהתבסס על אינטואיציה שנוצרה משנים של ניסיון בלתי מתועד, מבלי שתוכל להסביר מאיפה בדיוק הגיעה.
צוות שמתפקד מצוין בעת משבר הודות לנורמות לא-מדוברות שנוצרו לאורך זמן.
רביע 4 - Unknown-Unknowns - נקודות עיוורון. סיכונים או תובנות שטרם עלו בדעתנו.
איפה זה תופס אותנו בחיים?
אנחנו חווים את המטריצה הזו בחיי היום יום. בעולם העסקי, השקת מוצר ללא ולידציה שיווקית היא התמודדות מודעת עם מידע לא ידוע (Known Unknowns). התעלמות ממשוב לקוחות שלא תואם את מפת הדרכים? זו הטיה קלאסית שלא מבחירה (Unknown Knowns). מתחרה חדש מופיע מאזור שחשבנו שאינו רלוונטי? זו הפתעה שהגיעה מאזור לא ידוע (Unknown Unknowns).
גם בחיים האישיים - אתם מכירים את הלו"ז היומי שלכם (Known Knowns). אתם יודעים שאתם צריכים ללמוד לבקש עזרה (Known Unknowns), שמתם לב שטון הדיבור שלכם משפיע על אחרים (Unknown Knowns). אולי גם עברתם אירוע משנה חיים, או כזה ששינה את נקודת המבט שלכם מהיסוד (Unknown Unknowns).
נצלול לתוך ה- Unknown unknowns
הרביע הרביעי, תחום ה- Unknown-Unknowns, הוא המסקרן ביותר בעייני. אזור הבורות (Ignorance) הטהורה. באופן מפתיע, אפשר לדבר עליו, לשאול עליו שאלות, לנסות לזהות אותו, ואולי אפילו לפרק אותו לגורמים.
אחד הרגעים הקולנועיים האיקוניים המהדהדים את המסגרת הזו מגיע מהמטריקס (1999). כאשר מורפיאוס מציע לניאו לבחור בין הגלולה הכחולה לגלולה האדומה, הוא מציע מודעות לבלתי ידוע (UU), נכונות להתעמת עם מציאות שניאו אפילו לא יודע שהוא עיוור לה. זוהי דוגמה דרמטית לאופן שבו צעד אל הלא נודע יכול לעצב מחדש את כל מה שאנו חושבים שאנו מבינים.
רובנו מקבלים החלטות על בסיס הידע שברשותנו (בתנאי וודאות), לפעמים בתנאי אי-ודאות על סמך הערכות המתייחסות למה שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים. אבל קורה שאתגרים, החלטות, והזדמנויות גדולות לא מגיעים מהידוע - הם פורצים דווקא מאזורים עיוורים, מהמקומות שלא הופיעו אפילו על הרדאר.
בתנאים כאלה, חשיבה רציונלית, ניתוח דאטה או אפילו מומחיות עמוקה - לא תמיד מספיקים.כדי לפעול בתוך אזור של אי-ודאות רדיקלית, אנחנו צריכים לפתח כלים אחרים כמו סקרנות, ענווה, סיבולת לאי-בהירות, ולפעמים גם דמיון. מנהלים, יזמים וחוקרים שנוגעים בחזית לא רק פותרים בעיות קשות, הם גם מגלים מחוזות שלא ידעו על קיומם.
כמה סנטים
כמה סנטים מחדר האימון - בפעם הבאה שתתמודדו עם החלטה לא פשוטה, שאלו את עצמכם:
מה אני יודע?
מה אני יודע שאני לא יודע?
מה ייתכן שאני מתעלם ממנו, למרות שאני בעצם יודע אותו?
ומה עלול להיות שם בחוץ – שאני אפילו לא יודע שאני לא יודע?
לפעמים, הדרך אל "הדבר הבא" אינה עוברת ברכישת ידיעה נוספת – אלא בהבנה של מה שאנחנו עדיין לא רואים.

Donald Henry Rumsfeld (July 9, 1932 – June 29, 2021)
מקורות
Kerwin, A. (1993). None Too Solid: Medical Ignorance. Knowledge, 15(2), 166-185. https://doi.org/10.1177/107554709301500204 (Original work published 1993)
Donald Rumsfeld Video




פותח את המחשבה. מסקרן, ולפעמים אולי עדיף לא לדעת מה שלא יודעים? תלוי בהקשר כמובן…..