כשידע פוגש מציאות

רוב הזמן, רובנו משוכנעים שאנחנו יודעים הרבה יותר ממה שאנחנו באמת יודעים, אפילו לגבי תפיסת הידע הבסיסי שלנו עצמנו. נתחיל במה שאנחנו יודעים שהוא אמת. משהו פשוט, כמו העובדה שכוח המשיכה של הירח משפיע על הגאות והשפל. כמה מאיתנו יכולים להוכיח זאת, או לשלוף טיעון סביר שיעבור בחינה של קורא ספקן?

רובנו קיבלו את העובדה כי כוח המשיכה של הירח משפיע על גאות ושפל ממקורות שאנחנו סומכים עליהם. למעשה, רוב מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הוא מה שקראנו או שמענו ממישהו שבתורו נמסר לו אותו הידע על ידי מישהו אחר.... הרוב המכריע של מה שאנחנו בדרך כלל מחשיבים כ"ידע" אפילו אינו מיד שנייה, אלא מיד שלישית (והלאה) ורחוק מאוד מהניסיון הישיר שלנו. חלק גדול ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הוא "מובנה חברתית", כלומר נאמר לנו על ידי הורים, בבתי ספר, התקשורת, רכילות, בעבודה, ומקורות אחרים.

יתרה מכך, ידע משתנה עם הזמן ויש פעמים שאנחנו מחזיקים בידע שהוא פשוט לא נכון. לוויתן נחשב בעבר דג (רק ב-1735 לינאוס מיקם אותו כיונק), יסודות העולם הוגבלו לארבעה בלבד (עד סידור היסודות הכימיים של דמיטרי מנדלייב ב-1869 בטבלה המחזורית), והיקום נתפס כסטטי (עד תגליתו של אדווין האבל ב-1929, כי גלקסיות נעות זו מזו במהירות).

לא מדובר רק במקרים של ידע כללי, אלא גם בידע שאנחנו מתייחסים אליו כהיגיון בריא. נשמע הגיוני שאכילת שומן גורמת להשמנה, או שחפץ כבד יותר נופל מהר יותר. לא?

אז מה יש (או אין) בנו שמטעה אותנו ביחס לידע שלנו?

1.     לגלות הכל בעצמנו פשוט בלתי אפשרי ולפעמים אנחנו פשוט נמנעים לנסות. אין לנו מספיק זמן, יכולת חישוב, גישה למשאבים, ולפעמים הניסיון לדעת פשוט מסוכן מידי. הרבה יותר בטוח ללמוד מה רעיל בעקיפין מאשר לגלות בעצמך. רובנו לא באמת יודעים אם למנהל יש את הכישורים שהוא טוען שיש לו, ובטח לא נבקש לראות את התארים או התעודות שלו - לבירור בנושאים חברתיים יש סיכונים חברתיים, הוא עלול להפר טאבו או לפגוע באנשים.

 

2.     אנו לעיתים לא מבחינים בין מידע מהימן למידע מטעה, או נותנים משקל יתר לדבריהם של סמכויות או של הרוב מאשר לניסיון האישי שלנו (Authority Bias), או נוטים לקבל מידע כאמת גם אם זה סותר את התחושות או הידע שלנו (Conformity Bias).

 

3.     יש לנו נטייה להשלים את החסר (Narrative Bias, (Gap-Filling Heuristic, אתם יושבים עם חברים לארוחה, והביס האחרון של מנת הקינוח נשאר על הצלחת. אף אחד לא נוגע בו. יש מי שיחשוב "בטח כולם מנומסים מדי לקחת", או "אולי הביס הזה שייך לסועד אחר ולא לי", או "אולי לאף אחד לא טעים?", או אולי כולם פשוט שבעים. המוח באופן טבעי משלים פרטים חסרים על סמך חוויות עבר, חששות, או מידע חלקי כדי ליצור סיפור שלם. אנחנו עושים זאת בעת חזרה אל אירועי עבר, או בפירוש אירועים נוכחיים.

 

4.     הטיית ראייה לאחור (Hindsight Bias). "ידעתי שהם ינצחו, הרגשתי שזה יבוא!", "זה היה ברור שהמניה תעלה, כל הסימנים היו שם" - אנשים משכנעים את עצמם שהם "ידעו שזה יקרה" עוד לפני ההתרחשות. זו הנטייה להערכת יתר של יכולת הניבוי שלנו לאחר ההתרחשות. למה זה קורה לנו? כי אנחנו מחפשים היגיון וסדר בתוצאות, מוחקים מידע סותר, ומעוניינים לחזק את הבטחון העצמי שלנו ולהפחית את תחושת חוסר הוודאות.

 

5.     נטיית ביטחון יתר (Overconfidence Bias). לדוגמא, מבקשים מאיתנו להעריך משקל של מטוס 747, ואנחנו מונחים לתת הערכות תחתונה ועליונה לטווח שאנחנו בטוחים שב-90% שיכיל את התשובה הנכונה. מתברר שהסיכוי שההערכות שלנו יכילו את התשובה האמיתית הוא בסביבות 40-50%. אנחנו נוטים להעריך את רמת הדיוק של התחזיות שלנו כבעלת סבירות גבוהה הרבה יותר מהמציאות. למה זה קורה לנו? כי אנחנו חושבים שאנחנו יודעים יותר ממה שאנחנו באמת יודעים, או בטוחים שאנחנו מסוגלים לנחש נכון (אפילו בתחומים שאיננו מומחים בהם), או רוצים להראות בקיאים או "לא להרחיק לכת מדי" בטווחים שלנו.

 

6.     אולי התחום המטריד ביותר שאנחנו מטעים את עצמנו לגביו הוא האופן שבו אנחנו תופסים את פעולת המוח שלנו. התבוננות פנימית (Introspection), היא התהליך של הפניית המבט פנימה כדי לבחון את מחשבות, רגשות, ותהליכים מנטליים— נשמע כמו דרך מהימנה להבנת עצמנו. אך מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובמדעי המוח מראים שהתובנות האינטואיטיביות שלנו לגבי עצמנו הן לעיתים קרובות מטעות. יש לנו את הנטייה להאמין שאנו מבינים את פעולתו של המוח שלנו טוב יותר ממה שבאמת קורה בפועל.

אני מודה שהרשימה (החלקית הזו) יכולה להיראות מתסכלת, אבל תכלס, נראה שאנחנו מנווטים די טוב את דרכנו בחיים באמצעות הידע שברשותנו.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם עולם ידע דינמי היא לא להתיימר לדעת הכול, אלא לפתח מודעות מתמדת לאי-ודאות. ניתן לצמצם את הפער אם תאמצו חשיבה ביקורתית - תבחנו את מקורות המידע, חפשו חיזוקים אך גם הפרכות לטענות שנראות מובנות מאליהן, אל תפסיקו לשאול שאלות - במיוחד את אלה שאנחנו נוטים להימנע מהן. דבר אחרון, גלו גמישות מחשבתית - ההכרה בכך שידע הוא זמני ומשתנה, ועלינו להיות מוכנים לעדכן את תפיסותינו לאור מידע חדש, זו הזדמנות להסתגל לשינויים בצורה יעילה.

מחשבות להמשך

• מתי התעוררה אצלכם תחושת אי-ודאות?

• איזו טענה הייתם רוצים להעמיד למבחן?

• ומה בתפיסה שלכם, אם בכלל, אתם מוכנים לשנות?